תנ"ך על הפרק - נחום א - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

נחום א

540 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙וגדול־וּגְדָל־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־הַנְּהָר֖וֹת הֶֽחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַֽעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ׃מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָגֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק׃וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹֽא־יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
משא נינוה. תרגם יהונתן והביאו רש"י ז"ל מלקדמין אתנבי עלה יונה בן אמיתי ותבת מחובהא וכדו דאוסיפה למחטי תב ואתנבי עלה נחום מדבית אלקוש: אל קנוא ונוקם ה' נוקם ה' ובעל חמה וכו'. אפשר לפי מ"ש הרמ"ע ז"ל דהגוים אין להם תשובה. וענין נינוה שנראה שהועילו בתשובתם לא למחות העון אלא להאריך זמן וכמו שכתבנו בעניותנו לעיל בנבואת יונה. לפ"ז אפשר דזה כונת הכתוב אל קנוא ונוקם ה' לומר שבנבואת יונה ששבו והיה נראה שנתקבלה תשובתם ונסלח עונם. לז"א אל קנוא ונוקם ה' עדיין עונות נינוה קיימים ונוקם ה' ליפרע מהם עונות ראשונים נוקם ה' ובעל חמה על שעתה הוסיפו לחטוא ובעל חמה שחזרו מתשובתם אשר נכנעו וחרדו חרדה גדולה ועתה הוסיפו על חטאתם. ואמר נוקם ה' לצריו כלומר זה שאמרתי שלא הועילו בתשובתם היינו לגוים שאין להם תשובה נוקם ה' לצריו דוקא משא"כ ישראל: טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו. פירוש הגם דאמר לפני זעמו מי יעמוד אפ"ה בעת הזעם טוב ה' למעוז ביום צרה להזמין הצלה ויודע פי' מחבב החוסים בו להצילם: אם שלמים וכן רבים וכו'. פ"ק דגיטין דרשו בהאי קרא אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהם צדקה וכ"ש כשהם מרובים וכן נגוזו כל הגוזז נכסיו ועושה מהם צדקה ניצול מדינה של גהינם וענתך לא אענך עוד שאין מראין לו סימני עניות ע"ש כל המאמר באורך ופירש"י ז"ל אם שלמים מצומצמין והכי קאמר אם שלמים מזונתיך וכ"ש אם רבים עכ"ל ומשמע דפירושא דקאמר הוא על הכתוב ויש להבין דקרא קאמר וכן רבים והוא קאמר וכ"ש ובשלמא בש"ס דקאמר וכ"ש כשהם מרובים אפשר דלאו לפירוש הכתוב קאמר אלא קושטא קאמר דמצומצמין יעשה צדקה וכ"ש כשהם מרובים אבל רש"י ז"ל נראה דפירוש הכתוב מפרש. ועין רואה דהש"ס קאמר וכ"ש שהם מרובים ורש"י כתב וכ"ש אם רבים כדכתיב רבים. ותו צריך להבין אם שלמים תיבת אם לכאורה צריך ישוב גם תיבת וכן נגוזו תיבת וכן נראית טפילה. ואפשר לישב הכתוב לפי דרשא זו. ונקדים מה שפירש הרב מהר"ר יעקב שטרימר ז"ל משנת תן לו משלו שאתה ושלך שלו פירש דמה שצריך לפרנסתו הוא שלו כי ה' נותן לחם לכל בשר והיתר על פרנסתו של הקב"ה וז"ש תן לו משלו מהיתר על צורכך שהוא שלו ולפי האמת גם מה שאתה צריך לפרנסתך שלו זהת"ד בקיצור נמרץ וזהו שאמר אם שלמים וכן רבים פירוש אם האדם יבין דמה שצריך לו והיתר הכל מהקב"ה וזהו אם שלמים מצומצמין וכן רבים שוים בעיניו שהכל מה' וכן כפ"ז נגוזו שיעשה צדקה בין אם הם מצומצמין בין מרובין אז ניצול מגהינם וכן לא יראה סימני עניות ודוק כי קצרתי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך